|
מוצא
הזברה פינק
באזורים המדבריים של אוסטרליה
ונפוצים כיום בכל היבשת והאיים מסביב, למעט ברוב איזור
החוף וטסמניה. הם חיים בלהקות עד 100 ציפורים.
הזברה פינק היא
הפינק הפופולארי במיוחד בקרב מדלי הציפורים
ברחבי
העולם. ציפורים אלה חסינות ועמידות ולכן הן מתאימות למגדלים מתחילים.
מגוון מוטציות צבעיהם הופכות את הזברה פינק לציפור המהווה אתגר
גידול גם למגדלים מתקדמים ביותר.
 |
|
חנן - זברה פינק האכלת יד
ומוחתם על בני-אדם
גודל ומטופל על ידי שרון מגיל 3 ימים. |
לזכר גוף אפור וחזה שחור, עם
פספוס שחור לבן בין החזה למקור. ומכאן נגזר השם העממי של הציפור –
זברה. מתחת לכנפיים יש איזור בצבע חום-חלודה מנוקד בלבן. בטנו של הזכר
לבנה וזנבו שחור עם פסים לבנים החוצים אותו. הלחיים כתומות ועגולות ופס
שחור דק יורד כדמעה מהעין. המקור אדום, ובין המקור לעין יש צבע לבן.
לנקבה לרוב אין את הצבעים הכתום והשחור שיש לזכר. מקורה
כתום.
בעת עונת ההזדווגות הזכר רוקד
את ריקוד החיזור שלו אל מול הנקבה. אם זו נעתרה לחיזוריו היא מתכופפת
וההזדווגות מתבצעת. הזוג מתחיל לבנות את קינו כאשר הזכר אוסף חמרי
קינון והנקבה מעצבת את הקן. הזברה פינק יבנה את קינו עד לפתח התא אם יש
מספיק חמרי קינון. בשעות ערב מתכרבל הזוג בקן וכשבוע לפני ההטלה הקן
מוכן בשלמותו. הנקבה מטילה בין 3 עד 7 ביצים קטנות לבנות והדגירה
מתחילה מביצה השלישית או הרביעית. שני בני הזוג משתתפים בדגירה
ומחליפים אחד את השני לצורכי אכילה ושתייה. לאחר 12-13 ימי דגירה
בוקעים הגוזלים כשהם סומים
ואילמים. בתוך 7 עד
10 ימים הגוזלים פוקחים עיניים ולאחר 16 ימים כל הגוף מכוסה נוצות. 18
עד 21 ימים לאחר הבקיעה הגוזלים מוכנים ליציאה מהקן, אך עדיין תלויים
בהוריהם עוד כשלושה עד חמישה שבועות.
תוך
כדי תקופת הגמילה ההורים יתחילו מחזור חדש ויש חשש להתנכלות לגוזלים
הבוגרים.
כלל ראשון בגידול ציפורי נוי
הוא שמירה על ניקיון וטריות המזון, למניעת התפתחות פטריות ובקטריות.
מכיוון והציפור זקוקה לחלבונים, לוויטמין
D3
ולסידן, יש לספק את המוצרים האלה באופן מלאכותי
באמצעות מזון ביצים עשיר ותוספות סידן.
הזברות נהנות
להתרחץ. אספקה שוטפת של מי רחצה מסייעת לשמירה על הנוצות, מקלה על
הדגירה בקיץ, ומסייעת בהרחקת טפילים.
|
מגדלי
הפינקים
