|
מקורו של הסטאר
פינק בצפון אוסטרליה שם הם נפוצים מ"מפרץ הכרישים" ועד צפון ניו סאות'
ווילס. ניתן לראות אותם באזורי ביצות טרופיים, בשדות אורז וקני הסוכר,
בשיחים צפופים, ביערות, בעצים ובעשב גבוה הקרוב למקור מים.
ניתן להפריד בין
הזכרים לנקבות בקלות לפי צבע הראש, כאשר המסכה האדומה בזכר גדולה
ובוהקת יותר ומכסה את רוב הפנים והצוואר. לזכרים יש גם שיר שהם שרים בזמן שהם
מותחים את צווארם ומנפחים את נוצות הראש, ובדרך כלל מחזיקים חתיכת חומר
קינון. בזמן החיזור הסטאר פינק הופך טריטוריאלי למדי.
הסטארים אוהבים זרעים גדולים יחסית לציפור קטנה. לעיתים קרובות הם
יפזרו את תערובת הזרעים בחיפוש אחר הזרעים הגדולים. הם ישמחו למזון
ביצים, ירקות וזרעים מונבטים. הם ישלימו את התפריט במזון חי. כמו לכל הפינקים חשוב לספק גישה לקליפת
ביצה מרוסקת, עצם דיונון (סבידה) וצדפים מרוסקים לקבלת סידן.
הקושי בגידול
הסטארים דומה לגולדיאנים, והם דורשים תנאים דומים לריבוי. הסטארים הם
בישנים מטבעם ויעדיפו קופסת קינון בעלת חור קטן ולא חצי פתוחה. צורה זו
מאפשרת להם להיכנס לקן ולהסתתר בחלקו התחתון, ממש כמו הגולדיאנים.
נקודת דמיון נוספת היא התכונה כי הסטארים נוטים
להתרבות בקלות, אבל לעיתים קרובות הינם מאכילי גוזלים גרועים, ולכן
נפוץ בהם, כמו בגולדנים, המינהג להשתמש בבנגלזים כהורים אומנים. ההטלה מונה 3-10 ביצים, עם גודל ממוצע של 4-6 ביצים, והדגירה מתחילה בין
הביצה השלישית לרביעית . הסטארים הם רגישים וקל מאוד להפריע לדגירה.
הגוזלים בוקעים ביום ה-13, ורודים ועם מעט פלומה. הם פורחים מהקן לאחר
21 יום. |