|
מקורו
של פינק חביב וקטן זה באזורים
היבשים של החוף המזרחי והצפוני של אוסטרליה. בדרך כלל ניתן למצוא אותו בטבע בלהקות של 20 - 40
ציפורים.
קיימים שני מופעים של הפני ינשוף, הזהים כמעט לחלוטין זה לזה למעט
הבדלים קלים במראה. הסוג הדומיננטי והנפוץ ביותר בעל שת (rump)
לבן שמקורו בקווינסלנד וניו סאות' וולס, ובעל שת שחור (הרצסיבי) שמקורו
בטריטוריות הצפוניות וצפון מערב אוסטרליה. בשבי שני המופעים התערבבו
ולא ניתן להפריד בינם יותר.
מראה הזכרים והנקבות זהה כמעט לחלוטין, וקשה מאוד להפריד בין המינים.
ניתן להרבות אותם בכלובים או כלובי תעופה גדולים בזוגות או להקות המונות
שלושה זוגות או יותר. הם ישתמשו במגוון של קופסאות קינון סגורות בלי
שום בעיה. הטלה מונה 4-6 ביצים לבנות קטנות. הדגירה מתחילה אחרי הביצה
השלישית, והגוזלים בוקעים לאחר כ-13 יום. לגוזלים עור שחור ופלומה
אפורה. הגוזלים פורחים מהקן בגיל 18 יום, והמראה שלהם דומה מאוד
להורים, רק עם מקור אפור והאזורים הלבנים אפרפרים יותר. הפירחונים
נגמלים לאחר כשבועיים.
הבעיה העיקרית היא לגרום לינשופים להירגע מספיק כדי לדגור. האופי
הקופצני שלהם שונה מאוד מהזברה פינק הקרובים אליהם. ניתן להעביר את
הביצים לאימוץ אצל בנגלזים או זברות על מנת לשפר את אחוזי ההצלחה.
היות והינשופים בטבע נכנסים לרבייה לאחר עונת הגשמים,
ניתן לעודד אותם להיכנס לרבייה על ידי חשיפתם (בזהירות רבה) למזג אוויר
חורפי וגשום (לא רוח!), למרות שהם יכולים להתרבות כל השנה.
|