|
שאלתי את מר פומאגולי "איך בדיוק אתה מאכיל
את שתי תערובות הזרעים היבשות, התערובת הבסיסית, כללית כפי שכינית אותה
והתערובת המותנת כפי שכינית?" הוא ענה, התערובת הכללית מונחת לפני הציפורים
כל הזמן. התערובת המותנת מוצעת יום יום בכל השנה בכמויות קטנות במכלים מאוד
עמוקים כדי למנוע שפיכת הזרעים. אני גם מגיש בכל השנה את תערובת הזרעים
המושרית המכילה ארבעה חמישיות זרעי ניגר, וחמישית זרעי קנבוס. הם מושרים
במים (אני מוסיף לזרעים המושרים כמות קטנה של תמיסה נגד חיידקים מזהמים.
אני מעדיף להשתמש במלח מרובע - quaternary-salts. חצי כפית תה של מלבין
bleach ל 3.7 ליטר מים יכולים להחליף את המלח המרובע). "הזרעים מושרים ל 24
שעות, אז אני שוטף ביסודיות ומכין חלק אחד של זרעים מושרים וחלק אחד של
תערובת זרעים מותנים וחלק אחד של אוכל לקן גוזלים יבש. הכל מעורבב ביחד
ואני מגיש כמות קטנה של תערובת זו לכל הציפורים שלי", שאלתי אותו "אתה
מתכוון שאתה מאכיל את התערובת המושרת הזו בכל השנה, ולמה אתה מערבב זרעים
מושרים בזרעים יבשים?" הוא ענה, "ובכן, זה יבטיח לציפורים שלי בחירה מגוונת
יותר של מזון"
שאלה:"מר פומאגולי, מה עוד אתה מאכיל את
הציפורים שלך במשך עונת הנשירה והזמן שבו הציפורים אינן בעונת הריבוי,
"התשובה שלו הייתה, "באופן מעשי מה שציינתי מקודם מוגש לציפורים בכל השנה.
למרות זאת, במשך עונת הנשירה וגם בחודשי החורף, אני מגיש לציפורים שלי זרעי
חמנית טחונה. אני טוחן את זרעי החמנית השחורה שעושים ממנה שמן. אני מגיש
זרעי חמנית טחונה לכל הציפורים שלי. עוד דבר אחד, במשך עונת הנשירה אני גם
מגיש חתיכות של מלפפון וירקות אחרים וגם זרעים בשלב החלבי שלהם כגון
חמנית,שן הארי, וצמחים אחרים.בעונת החורף אני חותך מלפפון פלוס ירקות אחרים
כגון עלי כרוב, וכרוב ניצנים,אולם רק פעמים בשבוע.במשך האביב אני גם נותן
להם, מתי שזה זמין, את צמח הכוכבית (chickweed) במיוחד כשהם במצב נביטה
(seeding stage )
שאלתי אותו, "כמה ירקות טריים אתה מאכיל
את הציפורים?" הוא ענה, "אני לא מאכיל יותר מידי ירקות את הציפורים שלי.
לדעתי,האכלת יתר של ירקות לכל זן של ציפורים יגרום לבעיות במעיים, כמו דלקת
המעיים. לא כל הירקות הם טובים. אני מגיש ירקות תלוי בעונה ורק כמויות
קטנות. כירקות אני גם משתמש בקישוא (בלב של הזוקיני, סוג של קישוא) ("מחשבה
שלי – אני יודע כעובדה שבכל איטליה הרבה מגדלים לא משתמשים בירק בכלל)
"יש משהו נוסף שאתה עושה בשביל הציפורים
שלך,מר פומאגולי?" הוא עונה, "קארדולין (תת קבוצה של פרושים Carduelin) גם
צריכים המון פרוטאין (חלבון) כולל ביצי תרנגולת מורתחת ופרוטאין
מן החי, כגון: תולעי קמח חיות ורימות זבובים
מורתחות." (רימות זבובים הם הביצים המוטלות ע"י זבובים שבסופו של דבר
בוקעות ונהיות רימות, תולעים, לרוב נמצאות על גוויות בע"ח.הם נמצאים בשפע
באיטליה, בד"כ משתמשים בהם לפיתיון בדיג או שוב להאכלת ציפורים.)
"באיזו שיטה אתה משתמש בכדי להימנע מתמותה
של גוזלים?" הוא עונה, "לפני שנים רבות בתחילת דרכי בריבוי, חוויתי בעיות
רבות בניסיונות לספק לציפורים שלי דיאטה מאוזנת. במיוחד בארבעה עד השישה
ימים הראשונים לחייהם של הגוזלים. הבעיה הייתה שכמה מנקבות החוחיות האכילו
גוזלים אך ורק בפרוטאין בע"ח כגון : רימות זבובים מורתחות ותולעי קמח. הן
התעלמו מהמזון ביצים ומהזירעונים המונבטים. כמה נקבות חוחיות אחרות האכילו
אך ורק זירעונים מונבטים. בשתי שיטות ההאכלה, המון גוזלים מתו תוך 3 או 4
ימים מהבקיעה. הם מתו ממה שכנראה היה בעיות מעיים, כלומר שלשול, דלקת,
בעיות עיכול וכדומה. לאחר כל כך הרבה אכזבות ואובדן רב, אני שניתי את שיטת
ההאכלה וגם את האוכל ע"י הכנסת מתכון חדש: סולת, פאטה, וזרעים מורתחים.
באותו הזמן גם צמצמתי את כמות פרוטאין מן מבע"ח ל5 או 6 ימים הראשונים. אני
גם שניתי את שיטת רימות הזבובים המורתחות. לאחר השבוע השני מבקיעת הגוזלים
החלפתי את הזרעים המורתחים בזרעים מונבטים. השינוי הזה פתר את רוב הבעיות
עם הנקבות והגוזלים שלהן. אני לעולם לא מגיש ירקות טריים להורים המאכילים
בשבוע הראשון לחיי הגוזלים. אני מתחיל להאכיל בכמויות קטנות החל מהיום ה8
או ה 9 מבקיעת הגוזלים, וממשיך עד עונת הנשירה ואחריה. לקראת סוף הנשירה
אני מגיש מלפפון ועלי ירקות בכל יום, כפי שצוין קודם, גם זירעונים בשלב
החלבי שלהם, כגון חמנית, שן הארי, עולש, ועשב בשלב ההנבטה. (seeding
grasses ) עוד טיפ חשוב הוא לזכור שכל כלוב או וולייר חייב להיות לו רשת
הניתנת להסרה בכדי למנוע זיהום ולמנוע הפצת מחלות בקרב הגוזלים."
שאלתי את מר פומאגולי, "האם אתה משתמש
בכנרים 'כהורים מאמצים'? " הוא ענה, "כנרית נקבה עשויה להיות מתאימה לדגירה
וגידול חוחית אירופאית וחוחית סיבירית. אולם, רק במצבי חירום אני משתמש
בכנרים 'כהורים מאמצים'. זה לעולם לא שיטת הריבוי הטבעית שלי.
מר פומאגולי המשיך והסביר, "גוזלי חוחית
המגודלים באמצעות כנרית פחות חסונים ובריאים מגוזלי חוחית שגודלו ע"י
הוריהם הטבעיים. חוחיות זקוקות להרבה יותר פרוטאין וויטמינים מאשר הכנרים.
חוחיות מזינות את גוזליהן במזון הרבה יותר מזין מאשר הכנריות. אני רוצה
להוסיף שקיימות סיבות רבות נוספות מדוע לא להשתמש בכנריות 'כהורים מאמצים'
לחוחיות. לדוגמה, כשחוח גוזל מגודל ע"י הוריו הטבעיים הוא מקבל מהוריו
הטבעיים, החוחיות, את הנוגדנים המתאימים המבטיחים לו צמיחה נכונה ועמידות
חזקה יותר למחלות וכדומה. ניסיוני האישי הראה לי שזכר החוחית שגודל ע"י
כנרית, כשהושם לריבוי בעונה הבאה עם נקבת חוחית פיתח נטייה לרסק ולהרוס את
הביצים ובהרבה מקרים לזרוק את הגוזלים מהקן. הבעיות הללו בד"כ לא מתרחשות
עם גוזלים שגודלו ע"י חוחיות. למרות זאת,לפעמים בכנר המאלינויס (Malinois -
Water Slugger) 'כהורה מאמץ' לחוחית סיבירית, גם לחוחית רגילה וגם למוטציית
חוחית (לדוגמה בנדוק). אני חוזר ואומר, אך ורק במקרי חירום. מקרי חירום
יהיה אם נקבת החוחית לא תשב על הביצים או שהיא לא תדאג כראוי לגוזלים, או
שהיא תוצאה של גידול לא נכון בעצמה (כמתואר כאן)זה חיוני,בכל אופן, להרגיל
את הכנרית לקבל מזון בעל תכולת פרוטאין גבוה וגם לקבל פרוטאין של בע"ח,
כגון תולעי קמח ורימות זבובים. זה חיוני לחלוטין להישרדותו של גוזל החוחית
וצמיחתו בכלל."
"מר פומאגולי, מדוע כנר ה מאלינוייס ולא
סוג כנר אחר,כגון הראזה איספאנולה או רולר?" תשובתו הייתה, "המאלינויס הוא
כנר קפדן ומיוחד והוא בא מאיזור מלינס אנוורס בבלגיה. כנר המאלינוס קיים
מאות שנים והוא גודל במיוחד בשל שירתו הפנטאסטית סוג זה של כנר מאוד חזק
ובריא. נקבת המאלינויס משמשת 'כהורה מאמץ' מאוד טוב. הם מאכילים את החוחיות
ומגדלים אותן לבגרות בצורה יפהפייה. אולם מגדלים אחרים מאיטליה משתמשים
בקרפודקוס מקסיקאנוס (Carpodacus Mexicanus). לדעתי, ציפורים אלו טובים
יותר לאמץ זנים יותר עדינים, כגון פרושים ופרושי השור. אה כן, באיטליה
מגדלים אחרים משתמשים בכנרית קטנה כהורה מאמץ, כגון ה Fife Fancy, Razza,
רולר וכ"ו. מגדלים אלו משיגים תוצאות טובות. "
"מר פומאגולי, המון מגדלים שאני מבקר בכל
העולם באיטליה ובאירופה משתמשים בתרופות. האם אתה משתמש בתרופות?" הוא עונה,
"אני חושב שהשיטה הטבעית ביותר היא הדרך הטובה ביותר לשימוש, זאת אומרת
סביבה טובה,מזון טוב ותחזוקה טובה בשימת לב לשלושה צעדים פשוטים אלו,
תרופות בד"כ לא חיוניות.
ברוב המקרים מחלות החוחית קשורות למחלה
זיהומית במעיים (coccidioses ). מחלה זו מופיעה במעיו של הציפור. הם
משריצים עצמם דרך ההפרשות, במיוחד במהלך החודשים החמים והלחים של השנה.
הדרך הטובה ביותר למנוע coccidioses וכל מחלה אחרת של ציפורים היא לבצע את
שיטת המניעה, כגון שימוש ברשת בתחתית הכלוב ושמירת הרשת נקייה במיוחד בקרבת
הגוזלים. לגוזלים יש נטייה לנקר את ההפרשות של עצמם. אני מנקה את הרשתות
בכלובים שלי לפחות פעמים בשבוע.
מחלת ה coccidioses נפוצה בכל אירופה.
מניסיוני האישי אף תרופה לא תמגר את המחלה לחלוטין. אולם חיידקים אלו
רגישים למוצרים של sulphamide שעשויים לעזור לשלוט בתופעת ה coccidioses
ושמירה על רמה מתקבלת על הדעת של התופעה. בבלגיה מגדלים משתמשים במוצר
הנקרא ESB3 מעורבב ב Baytril, Furavet או אנטיביוטיקה אחרת לאורך כל השנה.
לדעתי שימוש לרעה באנטיביוטיקה יוצר המון בעיות, כגון ביצים בהירות,
וגוזלים המתים בתוך הקליפה. הגוזלים שכן שורדים, בד"כ מאיכות נמוכה ומאוד
חלשים.
אני מנסה להימנע כמה שיותר בשימוש
באנטיביוטיקה מתי שמתאפשר. בכל זאת, אם אני כן משתמש במוצרי Sulphamide אני
עושה כן רק 3 או 4 פעמים בשנה למשך 5 או 6 ימים. במקרה זה אני מוסיף מולטי
ויטמין למים למשך 10 ימים.תאמין או לא, רוב המגדלים באיטליה משתמשים
במוצרים להאבק ב coccidioses בכל חודש. יותר מזה,אפילו בעונת הנשירה בן
אוגוסט לאוקטובר, לדעתי כשאתה משתמש בהגזמה בתרופות לטיפול ב coccidioses,
הציפורים בסופו של דבר יפתחו עמידות בפני התרופה וגם בריאות הציפור תדרדר.
לכן האלטרנטיבה הטובה ביותר היא לבחור ציפורים חזקות ובריאות וליישם תוכנית
רביה טובה.השתמש בציפורים שנולדו בשבי לצורך רביה שהם פחות רגישים למחלת ה
coccidioses. לידיעתך,באיטליה השוק רווי בכל הסוגים של מוצרי הגופרית.
להעלות כמה שמות, ESB3, Baycox, Coccilin וגם Candiocidin בכל אופן
Baycoxיותר מידי חזק. הוא צריך להיות בשימוש אך ורק לבעיות רציניות. מוצר
זה יהרוג את כל המיקרו אורגניזם וכתוצאה מכך באמת ידרדר את המצב הבריאותי
של הציפורים. [הערת המתרגם: למידע על Baycox למניעה וטיפול –
להלן קישור]
|
מגדלי
הפינקים
