|
מקורו של המניקין
מקור כחול באפריקה מדרום לסהרה, והוא נפוץ במזרחה של דרום אפריקה. הוא חי בשטחים פתוחים עם
שיחים בלהקות. הם נמצאים בקרבת מי שטח זמינים כמו נהרות, יערות
וסבכי שיחים. בדרך כלל הם בלהקות קטנות המונות עד 12 פרטים. הם מלקטים מהקרקע
זרעים, טרמיטים, וכנראה חרקים קטנים אחרים.
קיים בלבול בין
המניקין מקור כחול לבין המניקין שני צבעים Black
and White Mannikin - Lonchura bicolor nigriceps הנובע מהשם
הדומה. למרות זאת מדובר בשני מינים לא קשורים.
המניקין מקור כחול מעדיפים את גרעיני
הדוחן הגדולים בתערובת פינקים וייהנו מתערובת תוכונים סטנדרטית, מזון רך, עלים ירוקים, ירקות וזרעים מונבטים. המניקין
מקור כחול יוכלו גם מעט מזון חי. סידן בצורה של
קליפות ביצה מבושלות וטחונות, צדפות גרוסות ועצם דיונון צריך להיות
זמין תמיד. מזון חי הכולל טרמיטים ותולעי קמח בתקופת הריבוי
יסייע בשיפור אחוזי ההצלחה. ניתן להרבות את
המניקין מקור כחול בכלובי תעופה מעורבים או בזוגות, על אף שבזוגות ההצלחה בריבוי
גבוהה יותר. הם ציפורים שקטות רוב השנה, אך עשוייה להפוך אגרסיבית בזמן
הריבוי.
הציפור עמידה מאוד ותתרבה בהצלחה כל
עוד מגנים בפני רוח ושומרים על טמפרטורה מעל 15 מעלות (ויותר בעונת
הריבוי).
המניקין
מקור כחול מונומורפים, ולזכר ולנקבה מופע זהה. המפתח לזיהוי הוא
בהתנהגות,כאשר כמו רוב מיני ה-Lonchura הזכר
ישיר וירקד בזמן החיזור. ישנם סימנים נוספים האמורים לעזור ולהבדיל, אך
הסיכוי לטעות רב.
המניקין מקור כחול מתרבים היטב. הם יקננו בהצלחה בקופסאות הטלה חצי
פתוחות או סלסילות קש (למרות שאלו אינן מומלצות עקב הסכנה של תפיסת
הציפורניים). ההטלה כוללת 4-7 ביצים. הדגירה
מתחילה בין הביצה השנייה לרביעית ונמשכת 12-14 יום,
ושני ההורים חולקים את הדגירה, ואף ישנו יחד בקן בלילה.
מזון חי כמו טרמיטים ותולעי קמח
בתקופת זו יסייע בשיפור אחוזי ההצלחה.
הגוזלים פורחים מהקן לאחר 21 יום, ונגמלים לאחר 14-21 יום נוספים.
|