|
מקורו של המניקין שחור ולבן
באפריקה מדרום לסהרה, והוא נפוץ במזרחה של דרום אפריקה. הוא חי בשטחים
פתוחים עם שיחים, בסואנות, באדמות מרעה, בקצות שטחים
מעובדים ובקרחות יער. הם נמצאים בקרבת מי שטח זמינים כמו נהרות,
יערות וסבכי שיחים. בדרך כלל הם בלהקות קטנות המונות עד 12 פרטים. הם
מלקטים מהקרקע זרעים, טרמיטים, וכנראה חרקים קטנים אחרים.
למניקין שחור ולבן חמישה תתי-מינים.
קיים בלבול בין
המניקין מקור כחול לבין המניקין שני
צבעים Black and White Mannikin - Lonchura bicolor
nigriceps הנובע מהשם הדומה. למרות זאת מדובר בשני מינים לא
קשורים.
המניקין
שחור ולבן מעדיפים את גרעיני הדוחן הגדולים בתערובת פינקים וייהנו
מתערובת תוכונים סטנדרטית, מזון רך, עלים ירוקים, ירקות וזרעים
מונבטים. המניקין שחור ולבן יוכלו גם מעט מזון חי. סידן בצורה של
קליפות ביצה מבושלות וטחונות, צדפות גרוסות ועצם דיונון צריך להיות
זמין תמיד. מזון חי הכולל טרמיטים ותולעי קמח בתקופת הריבוי
יסייע בשיפור אחוזי ההצלחה.
ניתן להרבות את
המניקין שחור ולבן בכלובי תעופה מעורבים או בזוגות, על אף
שבזוגות ההצלחה בריבוי גבוהה יותר. הם ציפורים שקטות רוב השנה, אך
עשוייה להפוך אגרסיבית בזמן הריבוי.
הציפור עמידה מאוד ותתרבה בהצלחה כל עוד מגנים
בפני רוח ושומרים על טמפרטורה מעל 15 מעלות (ויותר בעונת הריבוי).
המניקין
שחור ולבן מונומורפים, ולזכר ולנקבה מופע זהה. המפתח לזיהוי הוא
בהתנהגות,כאשר כמו רוב מיני ה-Lonchura הזכר
ישיר וירקד בזמן החיזור. ישנם סימנים נוספים האמורים לעזור ולהבדיל, אך
הסיכוי לטעות רב.
המניקין שחור ולבן מתרבים היטב. הם יקננו בהצלחה בקופסאות הטלה
חצי פתוחות או סלסילות קש (למרות שאלו אינן מומלצות עקב הסכנה של תפיסת
הציפורניים). ההטלה כוללת 4-7 ביצים. הדגירה מתחילה בין הביצה השנייה
לרביעית ונמשכת 12-14 יום, ושני ההורים חולקים את הדגירה, ואף ישנו יחד
בקן בלילה. מזון חי כמו טרמיטים
ותולעי קמח בתקופת זו יסייע בשיפור אחוזי ההצלחה.
הגוזלים פורחים מהקן לאחר 21 יום,
ונגמלים לאחר 14-21 יום נוספים.
|